אבוקדו

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: אבוקדו

וִידֵאוֹ: אבוקדו
וִידֵאוֹ: OLDER SIBLING VS YOUNGER SIBLING || BROTHER PROTECT HIS LITTLE SISTER || Avocado Couple 2024, מרץ
אבוקדו
אבוקדו
Anonim
Image
Image

אבוקדו (לט. פרסה אמריקנה) - גידול פירות ירוקי עד, נציג בהיר של משפחת לורל.

הִיסטוֹרִיָה

על פי הנתונים הארכיאולוגיים הנדירים, אבוקדו טיפחו באופן פעיל עוד לפני עידןנו (באלף השלישי). Auacatl - כינה אותו בחיבה על ידי האצטקים, שפירושו "שמן יער".

ובספרות, האזכור הראשון לתרבות זו מתוארך לשנת 1553 - ניתן למצוא אותו ביצירתו של פדרו סיזה דה ליאון בשם "כרוניקה של פרו".

תיאור

אבוקדו הוא עץ ירוק עד שגדל במהירות, גובהו לעיתים מגיע לעשרים מטרים. הגזעים הישרים של כל עץ מסתעפים בצורה די חזקה. ואורך העלים האליפטיים הנופלים לאורך השנה יכול להגיע לשלושים וחמישה סנטימטרים.

באשר לפרחים, הם דו -מיניים באבוקדו, קטנים למדי ולא בולטים. יחד עם זאת, כל פרח יושב בצורה מאובטחת בצירים של העלים.

אבוקדו הם פירות יער חד זרעים מפוארים מאוד שיכולים להיות כדורים, אליפסידיים או בצורת אגס (לשם כך הבריטים מכנים לאבוקדו לעתים קרובות "אגס תנין"). פירות בשלים מגיעים לאורך של חמישה עד עשרים סנטימטרים, ומשקלם יכול לנוע בין חמישים גרם ל -1.8 ק"ג. כל פרי ניחן בעור קשוח למדי. אגב, בדגימות לא בשלות, הוא בדרך כלל ירוק כהה, אבל קצת מאוחר יותר לאחר ההבשלה הוא מתחיל להפוך לשחור בהדרגה.

העיסה השומנית והעשירה בשומן של אבוקדו בשל יש צבע צהבהב-ירקרק או ירוק נעים. ובאמצע כל פרי יש זרע יחיד גדול מאוד. עיסת הפירות הבשלים בעלת מרקם עדין להפליא ומזכירה מאוד מחית עשבים, בטעם חמאה טרייה. ולפעמים גם לאבוקדו יש טעם אגוזי בהיר, דומה במקצת לטעם הצנוברים.

נכון לעכשיו, ישנם יותר מארבע מאות זנים של תרבות זו. אגב, לאבוקדו יש תשואה חסרת תקדים באמת - מעץ אחד תוכלו לאסוף מאחד וחצי עד מאתיים ק ג פירות.

היכן שגדל

אבוקדו גדלו זה מכבר ברוב המכריע של האזורים הסובטרופיים והטרופיים. לרוב ניתן לראות זאת בישראל, באפריקה, בברזיל ובארצות הברית.

יישום

עיסת אבוקדו בשלה היטב נמצאת בשימוש נרחב בהכנת מגוון רחב של מנות קרות: ניתן למצוא אותה מדי פעם בכריכים, בכל מיני חטיפים קרים ובסלטים מקוריים (אבוקדו משתלב במיוחד עם דגים אדומים). וכדי שהפירות לא יחמצנו ולא יאבדו את המראה האטרקטיבי והטעם העדין, מוסיפים מיץ ליים או לימון למנות עם אבוקדו.

אבוקדו משמש גם כמלית מעולה לסושי צמחוני, ובמספר מנות קרות, פירות אלה הופכים לחלופה מצוינת לביצים ולבשר. ובברזיל הרחוקה משתמשים באבוקדו להכנת מילקשייק מזין וקרמי מאפה מתוקים.

חומצות השומן החד בלתי רוויות באבוקדו מסייעות בריפוי כלי הדם והלב, כמו גם בהורדת רמות הכולסטרול. אלמנט בעל שם מעניין, גלוטתיון פועל כנוגד חמצון רב עוצמה, והאשלגן הכלול באבוקדו ניחן בתכונות אנטי -קצביות בולטות.

עץ אבוקדו משמש לעתים קרובות לייצור רהיטים. בנוסף, הוא עשוי לשמש כחומר בניין עצמאי.

גָדֵל

האבוקדו זקוק להגנה אמינה מפני רוחות חזקות וגדל בצורה הטובה ביותר באזורים שטופי שמש. צמח זה אינו סובל בצורת או כפור חמור. האדמה המיועדת לגידולה חייבת בהחלט להיות סחוטה ופוריה מאוד, וכאשר האבוקדו מתחיל לשאת פרי, חשוב לספק לו לחות מספקת.

אם האבוקדו גדל בתוך הבית, יש לשמור אותו במקום בהיר לאורך כל השנה (הוא צריך להיות קריר מספיק בחורף, וחם בקיץ). באשר להשקיה, הם צריכים להיות מתונים.

מוּמלָץ: