Syzygium ריחני, או עץ ציפורן

תוכן עניינים:

Syzygium ריחני, או עץ ציפורן
Syzygium ריחני, או עץ ציפורן
Anonim
Image
Image

סיזיגיום ארומטי, או עץ ציפורן (lat. Syzygium aromaticum) - עץ ירוק עד, נציג הסוג Sizigium (לטינית Syzygium) ממשפחת הדגים (לטינית Myrtaceae). הצמח נולד באזורים הטרופיים של דרום אסיה, ומייחד אותו עלים מעוריים, שעל פניהם המבריקים מתגלגלים בקלות סילוני מקלחות טרופיות מבלי לפגוע בצלחת העלים. פרחי עץ הציפורן הספוג בשמן אתרי משדרים ניחוח הנמשך זמן רב אם ניצני הפרחים מוכנים בזמן ובצורה נכונה לשימוש עתידי. ניצנים אלה הם תבלין ידוע בשם "ציפורן", הזמין לכל עקרת בית טובה.

מה על שמך

פירוש השם הלטיני של הסוג "Syzygium", שמתחיל את שמות כל מיני הצמחים המייצגים את הסוג על הפלנטה שלנו, תואר במאמר "Syzygium".

באשר לכינוי הספציפי "ארומטיקום", הוא מובן לכל אדם המכיר אותיות לטיניות, ומתורגם מילולית לרוסית במילה "ריחני". והצמח חייב את הכינוי הזה לשמן האתרי שחודר לגבעולים, עלים, פרחים ופירות. הארומה הספציפית הנובעת מהצמח נקראת "ציפורן".

לשם הבוטני הרשמי של הצמח יש מילים נרדפות שהוקצו לו בתקופות שונות: "Eugenia aromatica" ו- "Caryophyllum aromaticus", שניתן למצוא בספרות.

תיאור

עץ ציפורן בטבע יכול להיות שיח או עץ קטן (גובהו שמונה עד שתים עשרה מטרים) עם עלים עלי כותרת ירוקים עד היושבים מול גבעולים היוצרים את כתר הפירמידה של העץ.

כמו צמחים טרופיים רבים שהסתגלו לאסונות עונתיים בצורת גשמים שוטפים, פני השטח של העלים העמידים והעמידים חשופים ומאפשרים למים להחליק בחופשיות לקרקע מבלי לפגוע בצלחת העלים. העלים ירוקים כהים בצורה אליפטית עם קצה חד וורידים נראים היטב על פני צלחת העלים.

משחי העלים נולדים פדונים עם תפרחות מורכבות למחצה, שנוצרות על ידי פרחים קטנים אדומים סגולים. הפרחים, כמו הצמח כולו, פולטים ניחוח חזק של שמן אתרי.

בתחילה ניצני פרחים חיוורים הופכים לירוקים בהדרגה, וככל שהם מתבגרים הם עוברים לצבע אדום בוהק. בשלב זה מתבצעת איסוף ניצני הפרחים. אורך הפרחים שנאספו מגיע בין אחד וחצי לשני סנטימטרים. הניצן מורכב מכוס ארוכה, שנוצרה על ידי ארבעה עלי כף מפוזרים, וארבעה עלי כותרת שטרם נפתחו, ויוצרים כדור קטן מרכזי.

כתר מחזור הגידול הוא הפרי, שהוא מה שנקרא "ברי השקר".

תבלין עתיק יומין

עובדת הידידות העתיקה ביותר בין אדם לציפורן היא מציאה ארכיאולוגית בסוריה של כלי קרמיקה בו השתמרה ציפורן, בת כארבעת אלפים שנה.

ובמאה השלישית לפני הספירה, הקיסר הסיני חייב את כל מי שפנה אליו ללעוס ציפורן לפני שנפגש, כך שנשימתם תהיה רעננה ולא תעצבן את גדולתו הקיסרית.

במהלך ימי הביניים הציפורן היה פריט משתלם של סחר בינלאומי וגדל רק במולוקות, שאף כונו "איי התבלינים". אבל, בכל הגילאים, היו בחורים זריזים שגנבו את שתלי הצמח ולקחו אותם לצרפת, ומאוחר יותר לאיים של ארכיפלג זנזיבר, שהיה בעת ובעונה אחת הספק העיקרי של ציפורנים לשוק העולמי.

יכולות ריפוי

ארומת הציפורן הספציפית של הצמח, החזקה במיוחד ובאה לידי ביטוי ניצני הפרחים היבשים שלו, נובעת מנוכחותו של שמן אתרי של חומר ארומטי מסוג הפנולים הנקרא "אוגנול" (או "אאוגנול").

זהו חומר רעיל ביותר. במינונים קטנים הוא משמש את תעשיית הבשמים, והוא גם חלק בלתי נפרד מתרופות המשמשות להרדמה, חיטוי פצעים מוגלתיים, להילחם בחיידקים פתוגניים.

תבלין חריף, הנמצא בשימוש נרחב בבישול במדינות רבות בעולם, משמש גם לחיזוק גוף האדם, הגברת החסינות, שיפור התיאבון ותפקוד מערכת העיכול.

מוּמלָץ: