2024 מְחַבֵּר: Gavin MacAdam | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 13:40
פרחים מרהיבים וניחוח מדהים של לילך תמיד מעודדים והופכים את הגן לבהיר יותר, ולכן תושבי קיץ רבים משתדלים לשתול לפחות כמה שיחים כאלה באתר שלהם. אבל לפעמים לילך היפהפה משום מה מפסיק לרצות את פריחתו המפוארת, ולפעמים הוא אפילו לא מתחיל לפרוח כלל! מדוע זה קורה, והאם יש אופציות לפתרון בעיה זו?
בחירה לא נכונה של אתר הנחיתה וחוסר תאורה
זו אולי אחת הסיבות הנפוצות ביותר - אם, למשל, שתילת לילך במקום מוצל או סוער מדי, אז אתה לא יכול לחכות לפריחתו כלל! האפשרות הטובה ביותר לשתילת לילך תהיה האזורים הממוקמים בצד המערבי או המזרחי של הגן - הם יוארו היטב על ידי השמש במשך רוב שעות היום. וכמובן, המקום בו צומח לילך היפה חייב תמיד להיות בעל הגנה אמינה מפני טיוטות ומהרוח - מקומות במורדות או מישורים עדינים יהיו המתאימים ביותר להנחת חורי נחיתה.
אם לילך לא מתחיל לפרוח לאחר שנה, או אפילו יותר משנתיים, ייתכן שהסיבה לצרה זו נעוצה גם בחוסר התאורה. אל תשכח כי לילך היא תרבות שאוהבת אור למדי, ולכן אם היא נטעה בצל עצים גבוהים או מתחת לבית, היא עלולה לסרב בפירוש לפרוח.
פריימר לא מתאים
למרות לילך נחשב צמח יומרני מאוד, עדיין יש לו דרישות מסוימות להרכב הקרקע. החשוב מכל, שיחי לילך ירגישו, יגדלו ויתפתחו באזורים עם כבול בהיר או קרקעות חוליות. במקרה זה, רמת הלחות בקרקע צריכה להיות בינונית, חומציות - ניטרלית, ומי תהום, באופן אידיאלי, צריכים להיות ממוקמים לא יותר מ -1, 4 - 1, 7 מ 'אל פני הקרקע. באשר לאזורים עם קרקעות חומציות, ביצות או כבדות, הם אינם מתאימים באופן קטגורי לגידול לילך. קרקעות חומציות מדי יצטרכו לחמצן ללא חמצון - קמח דולומיט, סיד או אפר מושלמים למטרה זו, אולם גם זה אינו מבטיח כי לילך יגדלו היטב על אדמה כזו.
חיתוך לא נכון
לגיזום תמיד היה תפקיד חשוב ביותר בגירוי פריחת לילך - בדרך כלל נוקטים אליו בתחילת האביב, לפני שהניצנים מתחילים להתנפח על הצמחים. במקרה זה, כל יורה יבש או נחלש מוסר בהכרח. אבל בחודשי הסתיו, גיזום אינו מומלץ באופן קטגורי - הסרת יורה עודפת עלולה להוביל להיווצרות ניצנים מתעכבים, אשר בתורם כרוכה בעובדה שיחי לילך פשוט לא יפרחו בשנה הבאה. באשר לצמיחה העודפת, מותר להסיר אותו לאורך כל העונה - ככלל, יורים כאלה נחתכים ברמת הקרקע עם אתים.
בנוסף, כל שלוש עד ארבע שנים שיחי לילך זקוקים להתחדשות - היא מורכבת מחיתוך כל הענפים הישנים מהשיחים, כמו גם כל הנבטים הגדלים פנימה או עיבוי כתרי הלילך. וכדי למנוע זיהום להיכנס לפצעים שנוצרו, הם חייבים להיות מכוסים בלכה לגינה או בצבעי שמן.
ומיד, ברגע שהלילך מפסיק לפרוח, יש צורך לנתק את כל התפרחות המתייבשות.השארתם על השיחים אינה מומלצת מהסיבה הפשוטה שבסופו של דבר זה יכול להוביל להתבגרות הזרעים, אשר בתורם עלולים להחליש את השיחים עצמם באופן משמעותי.
מחסור או עודף דישון
פריחתם של לילך מושפעת לרעה הן מחוסר תחבושות והן מהעודף שלהן. אם לפתע השיחים החלו "להשמין" (במילים אחרות - לשחרר יורה חדש), אך היווצרות פרחים אינה מתרחשת, הדבר מצביע על כך שהצמחים היו "מוגזים מדי" בדשנים המכילים חנקן.
כאשר מגדלים לילך, חשוב ביותר לנסות להקפיד על שיעורי ההפריה המומלצים. מותר ליישם כל דישון בעל תכולת חנקן רק לאחר שנתיים או אפילו שלוש שנים מרגע השתילה - לצורך כך, 70-80 גרם אמוניום חנקתי או 60 - 70 גרם אוריאה מוחלים מתחת לכל שיח באפריל או במאי. אם אכן מופיעים סימנים לעודף חנקן, עדיף לנסות להאכיל את הצמחים בתכולתם לא יותר מפעם אחת לשנתיים.
נזקים כתוצאה ממחלות ומזיקים
לרוב, לילך המסרב לפרוח מושפע מדלקת מאוחרת, סוגים שונים של מחלות פטרייתיות או נמטודות. נוכחות הדלקת המאוחרת מעידה כתמים חומים המופיעים על קליפת השיחים, כמו גם ניצנים שאינם נפתחים והיעדר פריחה. במקרה זה, מומלץ להסיר ולשרוף את כל אזורי השיחים שנפגעו בהקדם האפשרי, ואת הצמחייה שנותרה ריססו בנוזל בורדו.
לא יהיה קשה לקבוע מחלות פטרייתיות בנוכחות כתמים בגדלים וצורות שונות על העלים, כמו גם על ידי נפילת עלים ותפרחות. על מנת למנוע את התפשטות הפטרייה נוספת, כל הענפים והעלים שנפגעו מנותקים ונשרפים מיד, ולאחר מכן מטפלים בשיחים ששרדו בתכשירים המכילים נחושת.
אם לילך הותקף על ידי נמטודות, מערכת השורשים שלו מתחילה למות בהדרגה, והיורה והעלים עם תפרחות מתייבשים לאט ונושרים. כדי להילחם בנמטודות משתמשים בתכשירים שתוכננו במיוחד למטרות אלה, שכעת לא יהיה קשה למצוא אותם בכל חנות גינון.
על מנת שה לילך תמיד ישמח בפרחיו הריחניים המפוארים, חשוב לנסות לחסל את כל הטעויות בגידולו בהקדם האפשרי ולספק לשיחים טיפול הולם - במקרה זה, לילך יהפוך לקישוט אמיתי של הגן וישמחו את העיניים בפריחתה השופעת והארוכה לאורך זמן!
מוּמלָץ:
לילך קטניות
לילך קטניות הוא אחד מצמחי המשפחה הנקרא כרוב או מצליב, בלטינית יישמע שמו של צמח זה כדלקמן: Syrenia siliculosa (MV) Andrz. באשר לשם משפחת תרמיל לילך עצמה, בלטינית זה יהיה כך: Cruciferae Burnett (Brassicaceae Juss.). תיאור של תרמיל לילך פילה לילך הוא עשב דו -שנתי, שניחן בגבעול ישר ומסועף, שגובהו ינוע בין ארבעים לתשעים סנטימטרים.
אמור לילך
אמור לילך הוא אחד מצמחי המשפחה הנקרא זית, בלטינית שם הצמח הזה יישמע כך: Syringa amurensis Rupr. באשר לשם משפחת אמור לילך עצמה, אז בלטינית זה יהיה כך: Oleaceae Hoffmgg. et Link. תיאור לילך אמור לילך אמור הוא שיח או עץ קטן, שגובהו ינוע בין עשרה לחמישה עשר מטרים, והקוטר הוא כעשרים עד עשרים וחמישה סנטימטרים.
גרניום לא רוצה לפרוח? הבעיה ניתנת לפתרון
גרניום הוא צמח די יומרני הגדל היטב הן בעציצים והן באדמה פתוחה. משמש לגינון משרדים וערוגות פרחים. והכל בזכות הפריחה השופעת והארוכה. אבל לפעמים הצמח מסרב לפרוח. מה לעשות במקרה זה?
ניחוח לילך של לילך
חודש אוגוסט מגיע לסיומו. אם בקוטג 'הקיץ שלך האביב לא פוגש את הקיץ עם צבעוניות וניחוח של לילך, אז עכשיו זה הזמן להתחיל לשתול את שיחיו. אחרי הכל, סוף אוגוסט ותחילת ספטמבר היא התקופה הנוחה ביותר לחנוכת בית מוצלחת של לילך. יומרותו, עמידות בפני כפור תחסוך זמן ומאמץ, ופריחתו השופעת תספק מצב רוח מצוין
מדוע פורסיתיה מסרבת לפרוח?
Forsythia הוא שיח יפה להפליא, המשמח את העין עם מספר עצום של ניצנים צהובים מרהיבים כבר מהאביב. אבל לא תמיד פורסיתיה מרוצה מהפריחה המפוארת שלה, וישנן סיבות רבות לכך: תנאי אקלים לא ממש נוחים יכולים להיות כאלה, כמו גם טיפול לא תקין של חיית מחמד ירוקה. מה ניתן לעשות אם הפורסיה היפה מסרבת בלבלוט בפירוש, ומדוע היא עושה זאת?