החזרת חובות לקרקע

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: החזרת חובות לקרקע

וִידֵאוֹ: החזרת חובות לקרקע
וִידֵאוֹ: Debt Snowball Part 1: How to Pay Off Debt QUICKLY 2024, מאי
החזרת חובות לקרקע
החזרת חובות לקרקע
Anonim
החזרת חובות לקרקע
החזרת חובות לקרקע

על ידי קטיף צמרות בערימת קומפוסט בסתיו או שריפתם על אש, אנו עושים עוול לאדמה, מרוקנים אותה מרכיבים שימושיים לצמחים, ויוצרים לעצמנו עבודה נוספת ועלויות מיותרות לדישון האדמה, הדברה, רצון לקבל יבול הגון

לאן נעלמים הדשנים?

לאחר שאספו את קציר הירקות בסתיו, גננים רבים מסירים את כל הצמרות, שנשרפות על המוקד, מעשנות את כל האזור או נגררות לערמת הקומפוסט. על ידי פעולות כאלה, הם רק מגדילים את הוצאת זמנם ועבודתם לא רק על עבודה חסרת תועלת, אלא אפילו מזיקה מאוד.

לאן אתה חושב שהדשנים שאליהם כל כך בזהירות ובאהבה לפוריות הקרקע החלת על האדמה הולכים? רוב יענו פה אחד כי הודות לדשן המופעל, יש להם היום תפוחי אדמה מתפוררים על השולחן, מלפפונים נוגסים בתיאבון, עגבניות הופכות לאדומות עם דפנות מוזגות. והם יהיו צודקים בחלקם. כמובן שחלק מדשן נכנס לקציר הגון. אבל חלק מהדשן נשאר בצמרות, שיכולות לשרת את הגידולים הבאים, אם אתה לא נותן אותו לחיבוק הלוהט של להבת האש, אבל חותך אותו עם קצה של חפירה, חפור אותו יחד עם הסתיו הכנת הקרקע.

ערימת קומפוסט

אחרים יגידו שהם אינם מתייחסים לעלווה בצורה כה אכזרית כדי לתת אותה לאש לטרוף, אלא גוררים את המרכיבים היקרים לתוך ערימת הקומפוסט על מנת להשיג ויטמין קומפוסט לנטיעות עתידיות.

תמונה
תמונה

יחד עם זאת, הם לא מפסיקים להיות מופתעים כיצד אזור הניקיון המופתי שלהם מתמלא יותר ויותר במזיקים שונים, מהם אין לכם זמן להילחם. ברגע שסיים את המלחמה עם תולעת החוטים, הזחלים האיטיים, אך המפוקפקים, זוחלים מיד. הוא דחה את ההתקפה של החייזרים החלקלקים; משום מקום היא מתפשטת בנקודות על עלי הפיטופטורה.

והם לא הבינו שהמזיקים לא נפלו מהירח ואפילו לא הגיעו מהאזור השכן. שהם ניערו את "היצור החי" הזה בגינתם במו ידיהם, כשגררו את הצמרות לערמת הקומפוסט. המזיקים שהתיישבו פעם על עלי הצמרות, במקום להישאר במקום חנוכת בית, התפזרו בהצלחה בכל הגן.

חופר את הצמרות במקום הגידול

על מנת לא לתת לחומרים יקרי ערך לזרוח, לשרוף את הצמרות על המוקד, ולא כדי לזרוע את גינתנו במזיקים, אנו חופרים את הצמרות הירוקות לאחר הקטיף במקום, בחברה עם כל המזיקים. אתה יכול לשפוך את החלק העליון עם אוריאה. לאחר מכן כתשו אותו מעט בעזרת אתי כידון וחפרו את הקרקע כך שהצמרות יוסתרו באדמה. עדיף אם חפירת כדור הארץ לא תיצור מיטה שטוחה, אלא עם רכס באמצע. קל יותר להביא מיטה כזו למוכנות מלאה באביב.

תמונה
תמונה

מה נותן לנו אירוע כזה:

• דשן הזרחן-אשלגן שנותר בצמרות מוחזר לאדמה מבלי לגרור אותו לערימת הקומפוסט, שממנה כואב הגב התחתון, הידיים והרגליים מתקהות, ואפילו שמחת היבול שנקטף נכבית.

• קציר צריך להיות חג לתולעי אדמה, שילעוס בהנאה רבה את הצמרות הירוקות הדוממות יחד עם מזיקים עליהן עד מזג האוויר הקר מאוד. אז, התולעים יהיו מלאות, והאדמה תישאר עם דשן, והגב שלך יהיה גמיש ובריא. המשמעות היא שבאביב תהיה הרבה פחות עבודה, והערובה ליבול טוב כבר מונחת באדמה המופרית.

• בקרקע שנחפרה בסתיו, אפילו על חצי כידון של חפירה, המזיקים שנותרו בחיים של שכבה דקה של כדור הארץ מאבדים את יכולתם להופיע בעולם באביב. לפיכך, לא תפזרו אותם בגינה כך שתוכלו לקלל ולנחות אתם כל הקיץ הקרוב, אך לעולם תיפרדו מהם.או שלא יהיו מספיק מהם לאיים על הקציר.

מוּמלָץ: